צינור הידראולי למלגזה: מתי מחליפים ואיך מייצרים צינור בהתאמה

בקצרה: צינור הידראולי למלגזה מוביל שמן בלחץ מהמשאבה אל בוכנות ההרמה וההטיה, ובמלגזות רבות גם אל מערכת ההיגוי. מחליפים אותו, ולא מטליאים, כשרואים שכבת חיזוק חשופה, נזילה בצינור או במחבר, מחבר שזז על הצינור, סדקים או התקשות, קיפול או בועות במעטה. צינור חדש מייצרים בהתאמה: באותו תקן ובאותה מידה כמו הישן (לפי הכיתוב על הצינור), חותכים לאורך, לוחצים את המחברים במכונת לחיצה ובודקים לחץ ונזילות. באייל מלגזות אנחנו מייצרים ומחליפים צינורות במקום, לרוב באותו היום (ראו ייצור צינורות הידראוליים).

איפה עוברים הצינורות ההידראוליים במלגזה?

לכל מלגזה, דיזל, גז או חשמלית, יש מערכת הידראולית. משאבה שואבת שמן מהמיכל ודוחפת אותו בלחץ אל בלוק השסתומים, שמופעל מהידיות שליד הנהג. מבלוק השסתומים יוצאים צינורות הידראוליים לכל צרכן:

• בוכנות ההרמה: בתוך התורן, מרימות ומורידות את המזלגות.
• בוכנות ההטיה: מטות את התורן קדימה ואחורה.
• ההיגוי: במלגזות רבות ההגה מופעל הידראולית, ויש לו קו משלו.
• אבזרים: הסטה צידית (סייד־שיפט), מזיז מזלגות או מלקחיים מקבלים זוג צינורות נוסף שעולה לאורך התורן.

צינורות התורן זזים יחד עם התורן

הצינורות שעולים לתורן הם הקטע הרגיש ביותר. הם עוברים מעל גלגלות ויוצרים לולאה שמתארכת ומתקצרת בכל הרמה והורדה. לכן האורך והמסלול שלהם קריטיים: צינור קצר מדי נמתח בהרמה המלאה, וצינור ארוך מדי משתפשף או נתפס.

על סוג השמן ההידראולי, בדיקת המפלס וסימני הבעיה במערכת כתבנו במדריך שמן למלגזה.

מתי מחליפים צינור הידראולי

לפי מדריך הבטיחות של Parker וההנחיות של ה־BFPA, איגוד ההידראוליקה הבריטי, מחליפים צינור מיד כשמופיע אחד מהסימנים האלה:

• מחבר שזז על הצינור או מתחיל להישלף ממנו.
• מעטה חיצוני חתוך, סדוק או שחוק, עד שרואים את שכבת החיזוק (חוטי הפלדה).
• צינור שהתקשה, נעשה נוקשה, נסדק מחום או נחרך.
• מחבר סדוק, פגוע או אכול מחלודה.
• נזילה במחבר או בגוף הצינור.
• צינור מקופל, מעוך, שטוח או מפותל.
• מעטה עם בועות, רך, מתפורר או רופף.
• עיוות מקומי, התנפחות, או אזורים רכים או דביקים בצינור.

חשוב לדעת: מדריך הבטיחות של Parker קובע במפורש שאין לנסות להטליא או לתקן מכלול צינור שכשל. סרט, חבק או דבק על צינור פגוע הם לא תיקון. צינור שנפגע מחליפים בצינור חדש.

מי בודק את הצינורות, ומתי

• המפעיל, בכל יום: מבט על הצינורות, המחברים והבוכנות לפני תחילת העבודה, וחיפוש כתמי שמן מתחת למלגזה. זה חלק מהבדיקה היומית למלגזה.
• הטכנאי, בכל טיפול 250 שעות: אצלנו בדיקת הצינורות ההידראוליים והמחברים, לנזילות ולסדקים, היא חלק קבוע מטיפול 250 השעות. מה עוד כלול בכל טיפול פירטנו במדריך טיפול למלגזה.
• כשאין הנחיה של היצרן: לפי מדריך הבטיחות של Gates, כשיצרן הציוד לא נתן המלצה, בודקים ציוד נייד כל 400–600 שעות עבודה או כל שלושה חודשים, המוקדם מביניהם. אם בספר היצרן של הדגם יש לוח זמנים, עובדים לפיו.

שימו לב גם ללוח השנה ולא רק למונה השעות: מלגזה שעובדת מעט יכולה להגיע לשלושה חודשים הרבה לפני 250 שעות עבודה.

ומה עם הגיל של הצינור?

לצינור הידראולי אין אורך חיים אחיד. לפי ה־BFPA, אי אפשר להעריך אותו בקלות, ו־Parker ממליצה לקבוע מרווחי החלפה לפי ניסיון השירות הקודם ולפי המלצות היצרן. מה שכן אפשר לבדוק: בכיתוב לאורך הצינור מודפס קוד תאריך ייצור, למשל רבעון ושנה. ה־BFPA ממליץ לכבד את מגבלת הגיל כשתאריך הייצור ידוע, גם אם אין לצינור סימני בלאי נראים לעין. את המגבלה עצמה לוקחים מיצרן הצינור, כי כל יצרן נותן מספר אחר.

מה כתוב על הצינור, ואילו סוגי צינורות הידראוליים יש?

לאורך המעטה של צינור תקני מודפס כיתוב רציף, שנקרא layline. הוא מציין את התקן והסוג, את המידה, את לחץ העבודה ואת קוד הייצור או התאריך. אלה הסימונים הנפוצים:

צינורות ספירלה מיועדים לקווים בלחץ גבוה יותר ולעבודה כבדה יותר. אבל לחץ העבודה המותר לא נקבע לפי הסוג בלבד: הוא תלוי בסוג וגם במידה, כלומר בקוטר. אותו סימון בקוטר אחר מדורג ללחץ אחר. את הערך המדויק קוראים על הצינור עצמו ובקטלוג של היצרן.

למה מעתיקים את המפרט של הצינור הישן

כל צינור הידראולי למלגזה נבחר על ידי יצרן המלגזה לפי הלחץ, זרימת השמן, התנועה והחום באותו מקום. צינור חלופי צריך להתאים לבחירה הזו: אותו תקן וסוג, אותה מידה, אותם מחברים ואורך נכון. צינור חלש מהמקורי עלול להיקרע, וקוטר אחר משנה את זרימת השמן. גם תקנות הבטיחות האמריקאיות למלגזות (OSHA 1910.178) דורשות שחלק חלופי יהיה שווה בבטיחותו לחלק המקורי. אם הכיתוב נמחק, עובדים לפי ספר היצרן של הדגם ולפי המחברים והקוטר בפועל.

איך מייצרים צינור הידראולי בהתאמה

לחיצת צינור הידראולי היא עבודה מדויקת. צריך מכונת לחיצה, לסתות שמתאימות לצינור ולמחבר, וחלקים חדשים. אלה השלבים, לפי ההנחיות של Parker, של Gates ושל ה־BFPA:

1. התאמה: קוראים את הכיתוב על הצינור הישן ומזהים את המחברים בשני הקצוות. בוחרים צינור באותו תקן, סוג ומידה, ומחברים שמתאימים לצינור ולמערכת.
2. חיתוך לאורך: מודדים אורך שמשאיר מרווח לתנועה ולשינוי האורך של הצינור תחת לחץ, ורק אז חותכים.
3. ניקוי: מנקים מהצינור את כל שאריות החיתוך לפני הרכבת המחברים, כדי שלא ייכנסו למערכת ההידראולית.
4. לחיצה: מרכיבים את המחברים ולוחצים אותם רק במכונת הלחיצה ובלסתות שמתאימות לאותו צינור ומחבר. מכלול שנלחץ חלש מדי, או שהמחבר לא הוכנס לתוכו כראוי, נפסל ומוחלף.
5. רק חלקים חדשים: מחבר לחוץ לא משמש שוב, ולא מרכיבים מחברים על צינור שכבר עבד. כל מכלול נבנה מצינור חדש.
6. יצרן אחד לצינור ולמחברים: לא משלבים צינור של יצרן אחד עם מחברים של יצרן אחר. לפי Gates, שילוב כזה עלול להוביל לכשל מוקדם או לכשל הרסני של המכלול.
7. בדיקת לחץ ונזילות: מכניסים לחץ למכלול ובודקים שאין נזילות. לפי ה־HSE הבריטי, הפעלה של צינור חלופי היא בעצם בדיקת לחץ, ולכן מתרחקים ממנו כשמכניסים אליו לחץ בפעם הראשונה.

סוגי הצינורות שאנחנו מייצרים ואזורי השירות מפורטים בעמוד ייצור צינורות הידראוליים.

החלפת צינור הידראולי: כללי ההתקנה

גם צינור חדש ותקין ייכשל מוקדם אם הותקן לא נכון. אלה הכללים:

• בלי פיתול: הכיתוב לאורך הצינור צריך להישאר קו ישר אחרי ההתקנה. לפי Gates, לחץ על צינור מפותל עלול לגרום לכשל או לשחרר את החיבורים.
• קטע ישר ביציאה מהמחבר: לפני שהצינור מתכופף משאירים קטע ישר. לפי ה־BFPA, לפחות 25 מ״מ או פי 1.5 מהקוטר החיצוני של הצינור, הגדול מביניהם.
• רחוק ממקורות חום: מרחיקים את הצינור מהמפלט ומחלקים חמים אחרים. לפי Parker, חלק חם בקרבת מקום יכול להרוס צינור גם בלי מגע ישיר.
• מרווח באורך: תחת לחץ הצינור משנה את אורכו. לפי ה־BFPA, השינוי הוא בדרך כלל בין התארכות של 2% להתקצרות של 4%. האורך צריך לכסות את זה ואת כל מהלך התורן והאבזרים.
• צינור שהתקפל נפסל: לפי Parker, צינור שהתקפל במהלך ההתקנה זורקים. לא מיישרים אותו וממשיכים.

אחרי ההתקנה מפעילים את התורן לכל הגובה ואת האבזרים, ומוודאים שהצינור לא נמתח, לא משתפשף ולא נתפס.

נזילה מצינור הידראולי: כללי בטיחות

חשוב לדעת: סילון דק של שמן מחור קטן בצינור יכול לחדור מתחת לעור. זו פגיעת הזרקה, והיא מצב חירום רפואי גם כשהיא נראית כמו נקודה קטנה ולא כואבת. לפי Parker, גם פגיעת הזרקה שנראית קלה צריכה טיפול רופא מיד, ולפי התרעת הבטיחות של ה־HSE הבריטי, פעולה מהירה חיונית כדי להציל את האיבר. נוסעים מיד לחדר מיון ואומרים לצוות שמדובר בהזרקה של שמן הידראולי.

• לא מחפשים נזילה ביד: מעבירים פיסת קרטון לאורך הצינור, ורואים איפה היא נרטבת.
• צינור שנקרע משתולל: צינור שמתפוצץ תחת לחץ יכול להצליף בעוצמה, ומחבר יכול להיזרק ממקומו. לא עומדים ליד הקו כשמפעילים את המערכת.
• לפני עבודה מורידים ומשחררים לחץ: מורידים את המזלגות והתורן עד הסוף, כי שחרור הלחץ עלול להפיל חלקים מורמים. לפי Parker, לחץ יכול להישאר כלוא מאחורי שסתומי אל־חוזר גם כשהמשאבה כבויה, ולכן משחררים אותו לפי ספר היצרן של הדגם.
• נזילה תחת עומס משביתה את המלגזה: מלגזה עם צינור שדולף כשהיא מרימה מוציאים מהשירות עד שהצינור מוחלף. לא ממשיכים עוד משמרת.

אם המזלגות שוקעים או שהתורן יורד לבד ולא רואים נזילה חיצונית, הבעיה יכולה להיות בבוכנה או בשסתום. ראו את הפרק על מלגזה שלא מרימה או תורן שיורד לבד במדריך התקלות הנפוצות במלגזות.

איך אייל מלגזות יכולה לעזור

אנחנו מייצרים צינורות הידראוליים בהתאמה אצלנו בחדרה: התאמה ללחץ העבודה, לקוטר, לאורך ולסביבה, לחיצת מחברים במכונות לחיצה ייעודיות ובדיקות לחץ ואיכות. הצינורות והמחברים נושאים תו תקן אירופאי או אמריקאי. הייצור וההחלפה נעשים במקום, לרוב באותו היום, בכל האזור שבין נתניה לחיפה.

תיקון הידראוליקה במלגזה: כשהצינור הוא רק חלק מהתקלה, למשל משאבה, בוכנה, שסתום או אטמים, אנחנו מטפלים גם בשאר. אנחנו מוסך מורשה של משרד התחבורה (רישיון מוסך 60974) ועובדים בשטח ובמוסך, ראו תיקון מלגזות. ביקור טכנאי עולה בדרך כלל 300–450 ₪ וכולל לרוב את שעת העבודה הראשונה, בלי חלקים. תיקון מורכב בהידראוליקה עולה בדרך כלל 1,500–6,000 ₪. אלה טווחים משוערים, המחיר הסופי נקבע לאחר אבחון. הפירוט המלא במדריך כמה עולה תיקון מלגזה, ועל רכישת חלקי חילוף למלגזות כתבנו מדריך נפרד.

במקרי חירום, כשהמלגזה משביתה את הפעילות, טכנאי מגיע תוך פחות מ־4 שעות מרגע הקריאה בשעות הפעילות.

הדרך המהירה להזמין צינור: צלמו את הכיתוב לאורך הצינור הישן ואת המחברים בשני הקצוות, ושלחו לנו ב־WhatsApp. אפשר גם להתקשר: 050-5218221, א׳–ה׳ 08:00–18:00, ו׳ 08:00–14:00.

שאלות נפוצות

אפשר לתקן צינור הידראולי שנקרע?

לא. צינור שנקרע, נסדק או דולף מחליפים בצינור חדש, כי מדריך הבטיחות של Parker קובע שאין לנסות להטליא או לתקן מכלול צינור שכשל. גם המחברים הלחוצים לא עוברים לצינור החדש: כל מכלול נבנה מצינור חדש עם מחברים חדשים.

כל כמה זמן מחליפים צינורות הידראוליים במלגזה?

אין מרווח קבוע. מחליפים כשמופיע סימן בלאי או נזילה, או כשהצינור הגיע למגבלת הגיל של יצרן הצינור. בודקים אותם בבדיקה היומית ובכל טיפול 250 שעות. לפי Gates, כשאין הנחיה של יצרן הציוד, בודקים ציוד נייד כל 400 עד 600 שעות או שלושה חודשים, המוקדם מביניהם.

איך יודעים איזה צינור הידראולי צריך?

קוראים את הכיתוב המודפס לאורך הצינור הישן: התקן והסוג, המידה, לחץ העבודה וקוד הייצור. בנוסף צריך לזהות את המחברים בשני הקצוות ואת האורך.

מה ההבדל בין 1SN ל־2SN?

שניהם צינורות שזורים לפי התקן האירופי EN 853. ב־1SN יש שכבת שזירה אחת של חוטי פלדה וב־2SN יש שתיים, ולכן באותו קוטר 2SN מדורג בדרך כלל ללחץ עבודה גבוה יותר. הלחץ המדויק תלוי בסוג ובמידה, ולכן תמיד מעתיקים את המפרט של הצינור המקורי.

מה עושים אם שמן ריסס על היד?

אם סילון שמן מצינור בלחץ פגע בעור, נוסעים מיד לחדר מיון, גם אם רואים רק נקודה קטנה ואין כאב. שמן בלחץ יכול לחדור מתחת לעור, וזו פגיעת הזרקה שהיא מצב חירום רפואי. אומרים לצוות הרפואי שמדובר בהזרקה של שמן הידראולי.

תוך כמה זמן אפשר לקבל צינור חדש?

אצלנו ייצור והחלפה של צינור הידראולי נעשים במקום, לרוב באותו היום, באזור שבין נתניה לחיפה. כדי לקצר את הזמן, שלחו מראש תמונה של הכיתוב על הצינור ושל המחברים.